תנ"ך על הפרק - תהילים צ - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים צ

657 / 929
היום

הפרק

תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲ‍ֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃בְּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־אָדָֽם׃כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף לָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ׃כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃שתשַׁתָּ֣העֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃כִּ֣י כָל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה׃שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל־יָמֵֽינוּ׃שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פָעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל־בְּנֵיהֶֽם׃וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
תשב אנוש עד דכא. אפשר לומר דברוב רחמיו יתברך מלבד שהפליא חסדיו הרבים לקבל החוטא בתשובה עוד בה הקל מאד כי בהיות לו ענוה והוא מעביר על מדותיו חשוב ומקובל ומרוצה ומעבירין לו על כל פשעיו וכבר הרב עיר וקדיש הרמ"ק ז"ל פיו פתח בחכמה ויאמר לאדם הלא ידעת כי כמה וכמה חטאת וצריך תקון ואם יאמרו שתתענה כמה תעניות השב תשיב כשל כחי ושגבו ממני דברי הצומות ואם יאמרו לך לכפר על חטאתך צריך שתהיה זמן הרבה בסובלי חלאים ורבים מכאובים תחיל תזעק כי תאוה נפשך להיות בריא אולם וכל מיני חלאים ומכאובים הרחק מאד. ואם כה יאמרו צריך שימותו בניך הלא תענה אתה ה' תשמרם. ואם יגזרו עליך עניות ודלות לבך ימהר הרחק ממני כל מיני עוני ולא יחסר לחמי באופן שכל חולי ומדוה ועניות אינהו ואביזרייהו אל תאבה ובכה תבכה להנצל מהם. וזאת העצה היעוצה שתהיה בריא ומתפרנס בכבוד וכל בני ביתך חיים וטובים רק שתהיה עניו ומעביר על מדותיך כי בזה יתכפרו עונותיך זהת"ד בקצור וזה רמז תשב אנוש ולא די שאתה מקבלו בתשובה אלא שכל סיגופים וענינים מועילים לתשובה עד דכה שיהיה עניו ומעביר על מדותיו זה לבד יספיק. ולא עוד אלא שהוא כביכול קורא אותם שישובו שובו בנים שובבים וז"ש ותאמר שובו בני אדם:ימי שנותינו בהם ע' שנה וכו'. שמעתי מהרב הישיש כמה"ר שאול בכ"ר דויד ז"ל שפירש במ"ש פ"ג דשמחות זקן שאכל את החלב או שחילל שבת מי מודיעני שמת בהכרת אלא המת לג' מת בהכרת וז"ש הכתוב ימי שנותנו וכו' מי יודע עוז אפך הכונה כאשר יגיע לע' או לפ' שנה מי יודע עז אפך אם בן ע' או פ' יאכל חלב וכיוצא ונתחייב כרת הרי פלט ליה מכרת ובמה יודע עז אפך ומדת הדין הקשה. לז"א למנות ימינו כן הודע דאכתי איכא כרת דיומי ואני בעניי הרחבתי קצת הביאור בקונטרס ראש דוד פרשת משפטים בס"ד עש"ב:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך